חיפוש
  • מאיה גרוס וולק

תולעת הפארק בכלבים

היא מציקה, לא נעימה לכם ולכלב. אז מה עושים?

בפעם הבאה שאתם יוצאים לסיבוב ..

תולעת הפארק או בשמה הלטיני Spirocerca lupi היא נמטודה טפילית של קרניבורים (בעלי חיים הניזונים מבשר), והיא מדביקה בעיקר כלבים, המהווים מאכסן סופי עבורה. ההדבקה של כלבים בתולעת הפארק במרכז ארצנו נפוצה.


מהו מחזור החיים של תולעת הפארק בגוף הכלב?

תולעת הפארק הבוגרת בדרך כלל שוכנת בגרנולומה (המהווה בשבילה כמו סוג של קן) בוושט הצווארי של הכלב. תולעת הפארק הבוגרת מטילה ביצים אל תוך חלל הוושט של הכלב שיכולות לבקוע רק לאחר שעברו תהליך של עיכול ע"י מאכסן הביניים של התולעת שהוא חיפושית הזבל.

קיימים מספר מאכסני מעבר שיכולים לאכול את חיפושית הזבל הנגועה בתולעת, כדוגמת: ציפורים, דו-חיים זוחלים ויונקים קטנים.

הכלב נדבק בתולעת הפארק ע"י אכילת חיפושית זבל נגועה או ע"י אכילת אחד ממאכסני המעבר הנ"ל.

לאחר שנבלעה הלארווה (הצורה הצעירה של התולעת) שבקעה מהביצה ע"י הכלב, היא משוחררת לנוע בקיבה, ומשם היא על פי רוב עושה מסלול קבוע: חודרת את דופן קיבת הכלב, חודרת לעורקיו ונודדת בדפנות העורקים עד שמגיעה אל אבי העורקים של הכלב. מאבי העורקים היא נודדת אל תוך הוושט הסמוכה של הכלב וכאמור מתמקמת בגרנולומה. מסלול הנדידה הזה של תולעת הפארק בגוף הכלב אורך כ-6 חודשים. עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים בהם מסלול הנדידה של התולעת משתבש והיא מגיעה לאזורים רבים ומגוונים אחרים בגופו של הכלב.


מהם הסימנים הנגרמים כתוצאה מהדבקת כלב בתולעת הפארק?

התסמינים שנגרמים בכלב נובעים מעצם נדידתה של הלארווה של התולעת בעורקיו, מנוכחותן של תולעים בוגרות בגרנולומות בוושט ומזיהומים חיידקיים משניים. במקרים מסוימים, שבהם הגרנולומות בוושט הכלב לא מאובחנות מוקדם מספיק, הן יכולות לעבור התמרה סרטנית ולהפוך לגידול סרטני ממאיר מסוג סרקומה ובמקרים מסוימים אף לשלוח גרורות לאיברים נוספים.

הסימנים הנפוצים הנגרמים כתוצאה מהדבקת כלב בתולעת הפארק הם אחד או יותר מהבאים: הקאות, פליטות, ירידה במשקל, ריור וקשיי אכילה.

בנוסף, במצבים בהם התולעת נדדה לעמוד השדרה ופגעה בחוט השדרה יכולים להופיע סימני שיתוק בדרגות חומרה שונות, שעל פי רוב משפיעים על הגפיים האחוריות של הכלב.

במידה ואבי העורקים נקרע כתוצאה מנדידת התולעת בתוכו, חלל בית החזה יכול להתמלא בדם והכלב עשוי למות (זהו מופע לא נפוץ). במידה והוושט נקרעת כתוצאה מגרנולומה מזוהמת שנקרעת, יכול להיווצר זיהום בחלל בית החזה (Pyothorax).


איך מאבחנים נגיעות בתולעת הפארק בכלב?

אבחון תולעת הפארק בכלב מבוסס על ממצאי ההיסטוריה והבדיקה הגופנית של הכלב ע"י וטרינר, צילומי רנטגן של בית החזה (שלפעמים מבוצעים לאחר החדרת חומר ניגודי), אנדוסקופיה של הושט (החדרת סיב אופטי אל חלל הושט של הכלב תחת הרדמה מלאה המאפשרת איתור הגרנולומה והתולעים) והצפת צואה (המאפשרת מציאת ביצים של התולעת בצואת הכלב). עם זאת, הצפת צואה לא תמיד תראה ביצים של תולעת הפארק גם כשהתולעת קיימת כיוון שנקבת התולעת מטילה ביצים במשך זמן קצר בלבד.

במידה והסימנים המופיעים הם סימני מערכת העצבים, יש צורך גם בהדמיה של חוט השדרה ודגימת נוזל חוט שדרה (CSF) על מנת להשלים את האבחון.


איך מטפלים בכלב הנגוע בתולעת הפארק?

הטיפול בכלב הנגוע בתולעת הפארק הוא בזריקות שבועיות חוזרות של חומר הנקרא דורמקטין.

בכלבים הרגישים לחומר זה מותאם טיפול ספציפי אחר.

איך מונעים הדבקה בתולעת הפארק בכלבים?

לא קיים חיסון כנגד תולעת הפארק בכלבים אך קיים טיפול מניעתי הניתן כל 1-3 חודשים שמטרתו להרוג תולעים החיות בגוף הכלב.

כמו כן, מומלץ לנסות למנוע מהכלב אכילת חיפושיות זבל וצייד של חיות המהוות מאכסן מעבר עבור התולעת, כפי שהוזכר מעלה.


#כלבים #תולעתהפארק #הדבקה #מניעה

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

052-6868215