או: הסיפור המסריח שמאחורי השקים האנלים בכלבים
מהם שקים אנלים?
שקים אנלים בכלבים הם שני שקיקים קטנים הממוקמים משני צדיו הפנימיים של פי הטבעת.
שקיקים אלה מדופנים בתאים מפרישים המפרישים אל תוך השק נוזל בעל ריח מסריח אופייני, המתרוקן באופן נורמלי בעת מתן הצואה. נוזל שקים אנליים נורמלי הוא נוזלי בצבע בהיר עד כהה ובעל ריח מסריח אופייני.
דלקת, חסימה ואבססים בשקים אנליים הינם נפוצים ביותר בכלבים (והרבה פחות נפוצים בחתולים).
איזה סימנים יראה כלב עם חסימה, דלקת או אבסס בשקים האנלים?
כלב עם חסימה, דלקת או אבסס בשק/ שקים אנליים יכול להראות סימנים מגוונים המעידים בעיקר על אי נוחות/ גירוד או כאב באזור פי הטבעת, כגון: ליקוק של אזור פי הטבעת, כאב ומאמץ בעת מתן צואה, ריח רע הנובע מריקון תוכן השקים בכמויות קטנות בכל פעם בבית, אי נוחות בעת ישיבה על האזור, גרירת פי הטבעת על הרצפה, ריצה פתאומית ועצירה לליקוק האזור שסביב לפי הטבעת וכדומה.
האזור שסביב לפי הטבעת יכול להיראות נורמלי לחלוטין, או שהוא יכול להיות אדמדם למראה, להראות עדות לליקוק עצמי מוגבר ופציעה עצמית או להראות נפיחות מצד אחד או משני צדי פי הטבעת, הנובעת משק/ים אנליים מוגדלים. במקרים שבהם בשק האנלי יש אבסס שנקרע יכולה להופיע הפרשה מוגלתית ו/או דמית מהאזור.
כיצד מאבחנים בעיה בשקים האנליים בכלב?
האבחון של חסימה דלקת או אבסס בשקים אנליים בכלבים מבוסס על הסימנים המתוארים ע"י הבעלים וכן על ממצאי בדיקה גופנית ובדיקה רקטלית המבוצעת ע"י וטרינר. במקרים של כאב עז לעיתים הבדיקה הרקטלית
צריכה להתבצע תחת טשטוש, שיכוך כאב והרגעה של הכלב.
בבדיקה הרקטלית, הווטרינר מרגיש האם קיים גודש וכאב בשק אחד או בשניהם ויכול לרוקן את תכולת השק ולהעריך את תקינותה. שקים אנליים תקינים מנוקזים ידנית בקלות. במצבי חסימה של שק אנלי קשה יותר לנקזו ידנית ולעתים קרובות תוכנו סמיך יותר (בעל מרקם משחתי) ובעל צבע אפור- חום.
תוכן שק ירוק-צהוב או דמי בשילוב עם כאב שלו ולעיתים גם חום גבוה, מעידים על דלקת של השק האנלי.
אבסס בשק אנלי גורם לכאב משמעותי מאד באזור, לחום ולעיתים לפיסטולה המנקזת נוזל מוגלתי דמי.
מדוע נוצרת דלקת בשקים האנליים בכלבים?
דלקת בשקים האנליים בכלבים נוצרת כתוצאה מהתבססות חיידקי צואה בשק אנלי שלא מנוקז כהלכה
בגלל תעלה מנוקזת חסומה. יתכן כי ישנם כלבים בעלי מבנה של שק אנלי קטן יותר או תעלת ניקוז צרה יותר, המועדים לדלקות חוזרות של השקים האנליים יותר מאחרים.
גורמים נוספים שסוברים כי משפיעים על ניקוז יעיל של השקים האנליים הם תכולת הסיבים במזון של הכלב
ומרקם הצואה.
כיצד מטפלים בבעיות הנ"ל בשקים האנלים בכלב?
ריקון שק אנלי חסום מבוצעת ע"י הווטרינר בעת הבדיקה הרקטלית, ע"י לחיצה עדינה על דפנות השק.
כשתוכן השק מאד סמיך לפעמים יש צורך בהחדרת נוזל סטרילי כדי לשטוף אותו החוצה.
טיפול בדלקת של שק אנלי כולל ריקון עדין של השק ושטיפת השק בנוזל שטיפה סטרילי, השארת אנטיביוטיקה מקומית ובמקרים חמורים טיפול סיסטמי באנטיביוטיקה.
טיפול באבסס בשק אנלי מבוצע תחת טשטוש עמוק או הרדמה מלאה קצרה של הכלב שמאפשרת ניקוז של התוכן המוגלתי של השק, שטיפתו בנוזל סטרילי ו/או אנטיספטי ולאחר מכן מתן אנטיביוטיקה למשך 10-14 ימים.
במצבים בהם חסימת השק האנלי והדלקת מאד כרוניים ואינם מגיבים לטיפול רפואי כמתואר מעלה
יש לשקול הסרה של השקים האנליים ע"י כירורג. רק במקרים נדירים וחמורים ביותר יש צורך בהסרה כירורגית
של שק אנלי.
מהי הפרוגנוזה לחסימה, דלקת או אבסס בשק אנלי בכלבים?
הפרוגנוזה לחסימת שק אנלי או דלקת בשקים אנליים מצוינת וברוב המוחלט של המקרים טיפול רפואי יביא להחלמה מלאה.