מחלת העכברת הינה מחלה מדבקת שמדביקה אנשים ובעלי חיים ובעלת משמעות גדולה בבחינת בריאות הציבור בעולם כולו. גורם המחלה הוא חיידק מסוג לפטוספירה (Leptospira).
מעריכים כי קיימים כ-250 מינים ("סרובארים") של חיידק הלפטוספירה, המותאמים לחיים בבעלי חיים שונים המפרישים אותם בשתן שלהם. בין בעלי החיים שיכולים להיות נשאים ולהפריש את חיידק הלפטוספירה בשתן
וכך לפזר אותו בסביבה הם מכרסמים וביניהם חולדות, ומכאן שמה של המחלה (עכברת).
כיצד כלבים נדבקים במחלת העכברת?
כאמור, מאחר וחיידק הלפטוספירה מתמקם בכליות של החיה המאכסנת הוא מופרש בשתן. לכן, אופן ההדבקה הנפוץ ביותר במחלת העכברת הוא ע"י מגע של עור פגוע או ריריות חלל הפה או העיניים עם שתן הנגוע בחיידק, לדוגמה- באמצעות מגע או בליעה של מים הנגועים בחיידק, אדמה, מזון או מצע הנגועים בחיידק.
לאחר שחיידק הלפטוספירה חודר לזרם הדם של הכלב הוא יכול לחדור לאיברי גוף שונים וביניהם- הכליות,
הכבד, הטחול, מערכת העצבים המרכזית, העיניים ומערכת המין.
אילו סימנים יראה כלב החולה במחלת העכברת?
הנזק העיקרי הנגרם לכלבים כתוצאה מהדבקה במחלת העכברת הוא פגיעה בכליות ובכבד.
הסימנים הנפוצים שיראה כלב החולה במחלת העכברת הם עייפות, הקאות, חוסר תאבון ושתיה מרובה.
בנוסף יכולים להופיע חום גבוה וסימני צהבת.
כיצד מאבחנים את מחלת העכברת בכלבים?
אבחון מחלת העכברת בכלבים מבוסס בראש ובראשונה על סימני המחלה וממצאי הבדיקה הגופנית
המבוצעת ע"י הוטרינר.
בנוסף בבדיקות מעבדה שונות יכולות להימצא חריגות שונות, לדוגמה:
בספירת דם מלאה- יכולה להימצא עליה בספירת תאי הדלקת וירידה בספירת טסיות הדם האחראיות על הקרישה של הדם.
בפרופיל ביוכימי- בדר"כ תמצא עדות לעליה במדדים לתפקוד הכליה ויכולה להיראות עליה בפעילות אנזימי כבד, צהבת, ושינוי במאזן המלחים בדם.
בבדיקת שתן בדר"כ תראה ירידת בריכוזיות התקינה של השתן (ירידה במשקל הסגולי של השתן), וכן יכולים להופיע סוכר בשתן, ולפעמים מעט חלבון בשתן.
בדיקת סרולוגיה- זוהי בדיקת דם אבחונית ספציפית לאיתור נוגדנים של הכלב כנגד חיידק הלפטוספירה המבוצעת בפעמיים עוקבות במרווח של 1-2 שבועות בין הבדיקות.
איך מטפלים בכלב החולה במחלת העכברת?
בגדול, הטיפול התומך בכלב החולה במחלת הלפטוספירה תלוי מאד בחומרת מצבו ומטרתו לטפל בנזק הכלייתי והכבדי, במידה ונוצרו.
הטיפול כנגד חיידק הלפטוספירה עצמו מבוצע באמצעות אנטיביוטיקה (דוקסילין במידה והכלב אוכל ויכול לקבל טיפול תרופתי לפה, ואמוקסיצילין או אמפיצילין במידה והכלב אינו אוכל או מקיא ואז יש צורך במתן אנטיביוטיקה ישירות לווריד בימים הראשונים לטיפול). הטיפול האנטיביוטי ניתן למשך 2-3 שבועות.
טיפול נכון שניתן בזמן מביא להחלמה של כ-80% מהכלבים מהמחלה.
איך ניתן למנוע את מחלת העכברת בכלבים?
קיים חיסון נגד מחלת העכברת שניתן בחיסון המשושה או המתומן השנתי לכלבים ושמביא לירידה משמעותית בסיכון לחלות במחלה. חשוב להקפיד על ביצוע החיסון בכלבים בתדירות של פעם בשנה.
בנוסף, בכלביות ובמכלאות חשוב מאד למנוע כניסת מכרסמים.
כשכלב מאובחן כחולה במחלה, יש להימנע ממגע בשתן שלו הקפיד על התעסקות אתו במידת הצורך רק באמצעות כפפות (על מנת להימנע מהדבקה), ולהפריד אותו מכלבים אחרים על מנת למנוע גם את הדבקתם.
האם בעליו של כלב יכול להידבק מכלבו במחלת העכברת?
מחלת העכברת הינה "זואונוזה" וכך מגע אדם עם שתן של כלב הנגוע במחלת העכברת יכול לגרום למחלה באדם. השתן של הכלב הנגוע צריך לבוא במגע עם עור פצוע או עם רירית חלל הפה או העיניים על מנת לגרום להדבקה של בעליו במחלה. לכן, כאמור כשמתעסקים עם שתן של כלב החולה בעכברת חובה לעטות כפפות לטקס על הידיים. אם הכלב השתין על מצע בבית צריך ליבש אותו תחילה באמצעות נייר ניגוב ולאחר מכן לשטוף את המקום עם דטרגנט וחומרי חיטוי על בסיס יוד (כדוגמת- פולידין) שאליהם החיידק רגיש.
Comments