חיפוש
  • מאיה גרוס וולק

דמודקס בכלבים ובחתולים

משפחת טפילי הדמודקס הינה משפחת טפילי עור מסוג אקריות החיות באופן טבעי בעורם של מרבית היונקים. טפילי הדמודקס מעבירים את כל מעגל החיים שלהם בזקיקי השיער ובבלוטות החלב של בעל החיים

שבעורו הם חיים, החל משלב הביצה ועד לשלב הטפיל הבוגר.

נהוג לחשוב שכל גורי הכלבים וכל גורי החתולים נדבקים מאימותיהם בטפילי הדמודקס בימים הראשונים לחייהם,

עם זאת, לא בכולם יופיעו סימני מחלה. מחלה נגרמת ע"י אקריות הדמודקס כשהן מתרבות בזקיקי השיער

של הכלב או החתול.

מהו המופע של מחלת הדמודקס בכלב?

קיימים שני מופעים אפשריים שונים של מחלת הדמודקס בכלב:

  1. מופע דמודקס מקומי

  2. מופע דמודקס מפושט

דמודקס מקומי מופיע בדרך כלל בגורי כלבים בגילאי 3-6 חודשים.

כתוצאה מהתרבות של טפילי הדמודקס בעורם של גורי הכלבים, מופיעות לקויות באזור הפנים או הגפיים הקדמיות הנראות כ-1-3 מוקדים של קרחת, אדמומיות עור, קשקשת ולפעמים גירוד נלווה.

גורמים שיכולים לתרום להתרבות טפילי הדמודקס בעור הכלב הם נגיעות בטפילי עור אחרים, תזונה לקויה,

טיפול בתרופות המדכאות את פעילות מערכת החיסון ומצבי סטרס (לחץ) של הכלב.

אבחון של דמודקס מקומי בכלבים מבוסס על בדיקה גופנית של הווטרינר ועל מגרדי עור עמוקים החושפים

את הטפיל בשלבי חייו השונים בהתבוננות תחת מיקרוסקופ.

טיפול בדמודקס מקומי בכלבים אינו הכרחי תמיד מאחר ומרבית הכלבים יחלימו מצורה זו באופן ספונטני

תוך 1-3 חודשים. עם זאת, במקרים מסוימים יחליט הווטרינר כי הטיפול מוצדק ויתאים טיפול מקומי

(ע"י שטיפה או ג'ל מקומי) ו/או טיפול תרופתי שיינתן באופן פומי.

דמודקס מפושט יכול להופיע בכלבים צעירים (בני 3-18 חודשים) או בכלבים מבוגרים (בגיל ביניים עד גיל מבוגר שסובלים מדיכוי חיסוני הנגרם כתוצאה ממחלה הורמונלית, מגידול סרטני או מטיפול בתרופות המחלישות את פעילות מערכת החיסון.

כתוצאה מהתרבות של טפילי דמודקס בעורם של כלבים אלה מופיעים מוקדים רבים של קרחת, אדמומיות עור וקשקשים שעם הזמן יכולים להתפתח למוקדי עור מעובה עם אזורים שחורים, מוקדי מוגלה ופצעים. כלב עם דמודקס מפושט יכול להיות בעל קשרי לימפה מוגדלים ועשוי להיווצר גם זיהום עורי חיידקי משני.

אבחון של דמודקס מפושט בכלבים מבוסס על בדיקה גופנית של וטרינר וביצוע מגרד עורי עמוק החושף צורות רבות של טפילי דמודקס בשלבי התפתחות שונים. בנוסף, מומלץ לבצע בירור אודות מחלת רקע שגרמה לדיכוי מערכת החיסון של הכלב ולהתפתחות המחלה.

טיפול במחלת הדמודקס המפושטת בכלבים יכול להינתן ע"י טבילות של הכלב בחומר מתאים, ע"י טיפול בכדורים

או בסירופ הניתנים לפה או ע"י טיפול באמפולות spot on. הטיפול המתאים נבחר כתלות במקרה הספציפי

ע"י הווטרינר וניתן למשך תקופה ממושכת עד ששני מגרדי עור עוקבים אינם מראים את הטפיל עוד.


מהו המופע של מחלת הדמודקס בחתול?

שלא כמו בכלבים בהם מחלת הדמודקס שכיחה, מחלת הדמודקס נדירה בחתולים.

דמודקס מוקדי בחתולים מופיע כלקויות מסביב לעיניים, באזור הראש ובצוואר או כדלקת אוזניים.

הלקויות העוריות בחתולים עם דמודקס מקומי נראות כמוקדי קרחת עם קשקשים.

דמודקס מפושט בחתולים בדרך כלל פחות חמור מבכלבים, וגם הוא בדרך כלל קשור במצבי דיכוי

של מערכת החיסון שנגרמים ע"י גורמים מזהמים שונים או משנית למחלת הסוכרת.

התסמינים שיראו בחתול עם דמודקס עורי מפושט יהיו גירוד ומוקדי קרחת עם או ללא אדמומיות של העור, קשקשים, ומוקדי שינוי צבע של העור.

אבחון דמודקס בחתולים מבוסס על בדיקה גופנית של וטרינר, ביצוע מגרד עור שטחי ועמוק החושף

את טפילי הדמודקס בהסתכלות תחת מיקרוסקופ או ביצוע משטחי אוזניים במידה וקיימת דלקת אוזניים.

הטיפול בדמודקס בחתולים מבוצע ע"י טבילות בחומר מתאים או ע"י סירופ הניתן לפה במשך תקופה ממושכת

או ע"י אמפולת spot on.


#דמודקס #חתולים #כלבים

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

052-6868215